מזרחי, דברים כ״ד:ט״ו

ואליו הוא נושא את נפשו אל השכר הזה הוא נושא את נפשו למות עלה בכבש ונתלה באילן. וכך שנו בספרי ומייתי לה בפ' המקבל ואליו הוא נושא את נפשו למה זה עלה בכבש ונתלה באילן ומסר את נפשו למו לא שתתן לו שכרו בו ביום ופרש"י כל עצמו שהוא מוסר נפשו עליו לעלות בכבש גבוה וסיכן עצמו ליפול וליתלות באילן כשעלה עליו:

והיה בך חטא מ"מ אפי' לא יקרא עליך אלא שע"י הקורא ממהרים ליפרע. וכך שנו בספרי יכול אם קרא עליך יהא בך חטא ואם לא יקרא עליך לא יהא בך חטא תלמוד לומר והיה בך מכל מקום א"כ למה נאמר וקרא עליך ממהר אני ליפרע ע"י קורא יותר ממי שאינו קורא: